<h1>תשובות ופסקים לר"י הזקן סימן ק"ס</h1>
<h2>דף נז:</h2>
דין מגע גוי בזמן הזה שרי בהנאה כתינוק בן יומו עושה יין [נסך] בשתייה. פוסק רשב"ם וריב"א בשם רש"י שמגע גוי בזמן הזה מותר בהנאה לפי שאינן בקיאין בטיב עבודה זרה ומשמשיה (והאי) [והוו] כתינוק בן יומו [שנגע ביין] דמותר בהנאה. כדאמר בפ"ק דחולין [י"ג ע"ב] גוים שבחוצה לארץ לאו עובדי ע"ז. אבל לא ידענא סתם יינם היאך מותר בהנאה, דהא לא מצינו היתר. ואל יעלה על לב אדם להתיר מגע גוי. דלכאורה משמע כשמואל מדפ[י]רש רבי יהושע בן לוי למילתיה וקאמר במסקנא דאף עבדים גדולים עושים יין נסך אפילו בשתייה. ובזמן הזה הוי מגע גוי כמו קטן בן יומו וקאמר שמואל דמותר בשתייה ומפרש רבי יהושע בן לוי (למילתיה) דבריו, והלכה כרבי יהושע בן לוי אפילו לגבי רבי יוחנן וכל שכן לגבי רב. ובשל סופרים הלך אחר המיקל. כמו שפירש מתוספתא דע"ז שמא מגע גוי מותר, אין לומר [כן], דאפילו בא אליהו ובית דינו אין שומעין לו, שהרי פשט איסורו בכל ישראל. דלא מיבעיא סתם יינם שאין להתיר בשתייה כלל שהרי נאסר מפני בנותיהם בלא טעם ניסוך כמו פת ושלקות. אלא אפילו מגע [אסור] משום דהילכתא כרב באיסורי. וכל מי שאומר מגע גוי שמותר בשתייה לא יהיה לו [בן] ולא נין ולא נכד בנחלת י"י ופורץ גדר ישכנו נחש. ומה שפסק ר"ת דהלכה כרבי יהושע בן לוי לגבי רבי יוחנן, צריך עיון בפירוש רבינו חננאל, אי שמעתיה קבלה פוסק ולא מכח ראיות. וכן כתב בספר שכתב רבי יוסף טוב עלם הגדול דהלכה כרבי יהושע בן לוי בכל מקום. ומכח הקבלה נקבל ולא מכח הראיות. כמו שפירש בעבודה זרה פרק [רבי] ישמעאל. פסק הרב [ר'] יעקב ברבי שמעון.
